בלוטות אנאליות בכלבים וחתולים

anal בלוטה אנאלית – שם מוכר ולא מוסבה – הכוונה לשתי בלוטות שנמצאות בצידי פי הטבעת והאוגרות בתוכן חלב ריחני במיוחד, המשמש לסימון טרטוריה. לפעמים כשכלב מתרגש או מעורב בקטטת כלבים, פתאום מרגישים ריח רע וחריף במיוחד הנודף מאחוריו של הכלב. הדבר קשור למנגנון פיזיולוגי שגורם לשחרור הבלוטות בעט לחץ. הרבה פעמים בעלי הכלבים אינם מבינים מהיכן נובע ריח זה אבל מקור הריח הוא באותן בלוטות שבעט לחץ מתרוקנות ומפרישות החוצה את אותו ריח אופייני שמזכיר ריח של דגים באושים. ההפרשה הטבעית של אותן בלוטות בדרך כלל סמיכה חומה ומשכתית. כל סוגי הפרשה אחרת מהבלוטות אינו תקין. לעיטים יכול להיות מוגלתי צהבהב.


חיות הבר בכלל והכלבים והחתולים נוהגים לסמן את אזור המחייה שלהם ולתחום את תחום פעילותם והגנה עליו מפני מתחרים אפשריים, הכוונה לשליטה על נקבות העדר, ואזורי תזונה.
באזור העירוני ולאחר ביות הכלבים והחתולים פחתה פעילותם של חיות אלו בתחום זה ופעילות הסימון כמעט נעלמה. אצל החתולים שאינם מסורסים קיימת פעילות זו אולם מהר מאוד בעליהם יקדישו תשומת לב יתרה לתופעה זו ויסרסו את החתול.
בכלבים בעיקר, ממשיכה הפעילות הגופנית של ייצור הח?לב שממלא את הבלוטות מצד אחד הבלוטה עובדת, מפרישה ואגרת בתוכה את אותו חומר, ומצד שני אין כמעט פעילות ניקוז. מה שנוצר הוא בלוטה או בלוטות גדושות ש"חונקות" את פי הטבעת, כואבות ומציקות. במקרים לא מעטים צבר זה יגרום לעצירויות והכלב ישפשף את ישבנו ברצפה, מה שבשפת העם אנחנו קוראים "רכבת". התופעה שכיחה יותר אצל הכלבים הקטנים : פינצ'רים, פודלים, anal2טריירים וכו... שכן, אצלם פי הטבעת צר יותר וקל יותר שתתרחש שם חסימה.


מה עושים?בטיפול שגרתי יש לנקז אצל הוטרינר (ואצלו בלבד) את הבלוטות אחת לחצי שנה ולהימנע מסיבוכים. במקרים לא מעטים, עקב השינוי שהתרחש בחייהם של הכלבים והחתולים, בלוטות אלו מזדהמות, או לחילופין מגיעות לגודש עקב הלחץ הרב, הבלוטה עלולה להתפוצץ והתוכן פורץ מבעד לעור החיצוני. תופעה זו מלווה בכיב חיצוני, דימום ודלקת סביבתיות. במקרים אחרים באזור הבליטה שנקרא אזור ה- PERI ANALI נוצרים גידולים סרטניים שגודלים ומסכנים את הפעולה התקינה של עשיית צרכים. גידולים אלו הם מסוג אנדומה או אדנוקרצינומה והם ברובם ממאירים. את הגידולים האלו יש להסיר כירורגית עם מרווח מירבי כדי לא לאפשר חזרתיות. במקרים בהם הבלוטה מודלקת, ניתן לטפל בטיפול אנטיביוטי, אולם הטיפול בבלוטה הוא ארוך ובמקרים רבים תחזור הדלקת. הטיפול המומלץ הוא הסרת הבלוטה בניתוח. הניתוח הוא ניתוח שגרתי ובמהלכו נמצאות הבלוטות משני צידי פי הטבעת ולאחריו הכלב תוך ימים מכבר חוזר לפעילות שגרתית תקינה.
הטכניקה בה אנו משתמשים היא החדרה של "נוזל פיסולי" לתוך הבלוטה שמתגבש בתוכה. אותה בלוטה שמלאה בחומר מהווה סמן חיוני למנתח, ומקלה עליו בהוצאת הבלוטה.
הבלוטה מוקפת בכלי דם ועצבים וכן קרובה למעי הישר ולכן חשוב לנתקה בצורה זהירה ואחראית.
למספר ימים של טיפול אנטיביוטי, משככי כאבים וקולר אליזבת, הכלב חוזר לפעילות מלא, אין הפרשות וריח רע, אין דלקות ולא סכנה של פיצוץ הבלוטות.
לכן במקרה של פעילות יתר, דלקות חוזרות ולחילופין פריצת הבלוטה יש להסיר הבלוטות ולמנוע סיבוכים בעתיד. אין לבלוטה כל חשיבות בסביבה האורבנית ולכן זהו הפתרון הנכון.