דלקות אוזניים

17 11 11 021בימי החורף והסתיו מתרבים מקרי התחלואה באוזניים, ולא בכדי. דלקות אוזניים הן מחלה מוכרת ואפילו מתישה בקרב הכלבים ובעליהן. באופן גורף אפשר לסכם כי דלקות אוזניים טבען לחזור מסיבות שונות, מייד נפרט.
נחקור תחילה את האנטומיה של מבנה אוזן הכלב. תעלת השמע והאוזן החיצונית בכלבים הינה מעוקלת ובעלת מבנה שונה מאצלנו. אם בבני אדם התעלה יחסית ישרה, ויש קשר אופקי בין עור התוף הפנימי לאפרכסת, הרי שבכלבים התעלה עמוקה יותר, מעוקלת ומקבלת את צורת ה"ריש" שיוצרת התנהגות אחרת לחלוטין. מצד אחד עור התוף יותר מוגן מבחינת הרקמות העוטפות אותו. ומצד שני התעלה העמוקה והמפותלת יוצרת "מחבוא " מצוין לחיידקים שמרים וטפילים.
גורמי המחלה:
*טפילים- קיימים מספר טפילי אוזניים שבשפה המקצועית נקראים קרדיות שהתעלה משמשת להם כר נפלא להתפתחות ומזון ע"ח ההפרשות הטבעיות של הכלב. הן יותר נפוצות החתולים אולם גם כלבים לא נותרים מחוסנים מהן . ההדבקות היא על ידי מגע ישיר בין כלב לכלב .
האבחון ע"י סקירת מדגם במיקרוסקופ וטיפול בחומר נוגד טפילים בטיפות ל10 ימים . אין חשש – זה לא מדבק וטיפול בחומר נוגד טפילים בטיפות ל 10 ימים .פרעושים וקרדיות יכולים גם לגרום לגירוי ואז ניעור האוזן יכול לגרום לשטפי דם שיצריכו ניתוח. אין חשש זה לא מדבר בני אדם .
*חיידקים- גורם שכיח בדלקות אוזניים, בחלק מהמקרים מופיע כזיהום משני והטיפול בו קשה וארוך. זה המקום לציין כי הרבה דלקות בראש ובראשונה הגרמות על ידי גורם אלרגי. הרבה כלבים אלרגיים מפתחים דלקות אוזניים ודלקות עור.
הטיפול בגורם החיידקי חייב להיות חזק, ארוך ויעיל. לא פעם נזדקק לשטיפת אוזניים בהרדמה על מנת לסלק את ההפרשות הנגועות וליצור סביבה נקייה, המוכנה לקלוט טיפול אנטיביוטי. גם הטיפול הכללי (הסיסטמי) חייב להיות ארוך ויעיל ומותאם ע"י בדיקה קודמת לסוג החיידק.
*שמרים – גורם שמופיע רבות בחלק מהמקרים אחרי טיפול אנטיביוטי ואף הוא מזוהה במשטח מיקרוסקופי. לשמרים טיפול תרופתי מקומי ספציפי.
חשוב לזכור: יש לדאוג בשוטף ולוודא שאוזני הכלב נקיות וזאת ע"י ניקוי עצמי או אצל וטרינר. יש לוודא כי הכלב לא נרטב גם ברחצה וגם בגשם משום שלחות היא גורם מסייע להיווצרות דלקות אוזניים והתפרצויות מחודשות של דלקות כרוניות. יש לייבש את אוזני הכלב אחרי רחצה ואחרי טיולים בגשם ולבדוק רוטינית את מצבם.