הכן כלבך לחורף

pomaעם בוא החורף, יש לזכור שגם לחברינו הטובים על ארבע יש צרכים מיוחדים כשקר ורטוב. הנה מספר נקודות שיעזרו לכם לעזור להם להתמודד עם פגעי מזג האויר.


קר!!!!!
הטמפרטורות צונחות, אנחנו מתעטפים היטב ומפעילים חימום – אך מה יעשה הכלב שלנו?
אם כלבנו חי בחצר, יש לדאוג לו למלונה מבודדת היטב. על המלונה להיות מוגבהת מהקרקע, מרווחת מספיק ומרופדת בשמיכה יבשה. יש להשתדל שפתח המלונה לא יהיה חשוף לרוח פרצים ולא עם כיוון הגשם. אפשר לתת מנת מזון גדולה יותר או מזון עשיר יותר לכלב שחי בחצר ושאינו סובל מהשמנת יתר.
ככלל, מומלץ שרק כלב מגזע גדול, בוגר (מעל שנה), בריא ובעל פרווה עבה ישהה באורח קבע בחצר. האסקי סיבירי או פירנאי לא יסבלו כלל מהקור של החורף הישראלי. לעומתם, בעלי פרווה קצרה (כגון בוקסר או דלמטי), ובפרט הקטנים שבחבורה, עלולים לאבד חום גוף במהרה.
לכלב שחי בבית אין צורך לדאוג לחימום באופן מיוחד. יש להכין מרבץ נעים המבודד את גוף הכלב מהרצפה הקרה. יש להיזהר מקירבת יתר לגופי חימום, פן כלבנו יקבל כוויה או יתחשמל. כלבים קטנים מאד אפשר להלביש בסוודר כאשר יוצאים לטייל עימם. לא מומלץ לספר את הפרווה קצר מדי, וכמו כן לא מומלץ לקלח את הכלב במהלך החורף.

רטוב!!!!
פרווה רטובה גורמת לאיבוד חום גוף מהיר, וחושפת את כלבנו להיפותרמיה (תת-חום), מצב מסכן חיים. אפשר להלביש את הכלב במעיל נגד גשם בעת הטיול, ויש גם מגפיים מיוחדים לכלבים. חשוב לייבש את הכלב היטב אחרי שנרטב, ולשמור שיהיה בסביבה חמימה. כדי לייבש את כפות הרגליים (וחשוב לא פחות – למנוע טביעות כף רגל בוציות ברחבי הבית) יש להכין מטלית יבשה ועימה לנגב את כפות רגלי הכלב לפני הכניסה הביתה.

רעמים זה מפחיד!!!!
כלבים רבים סובלים מפוביה מרעשים, במיוחד מזיקוקים ורעמים. אצל חלקם הפחד מתבטא בחיפוש מקום בטוח המדמה מאורה שאפשר להתחבא בה, וסירוב לצאת משם. אצל אחרים מופיע חוסר שקט, התרוצצות ברחבי הבית, הרס רהיטים וקירות, רעידות ועוד. לעתים הפחד כה עז, עד שהכלב ינסה לברוח מהבית כדי למצוא מקום מחסה, כולל נסיונות לקפוץ מהחלון. אין לזלזל בפחד זה – הכלב לא מבין שמדובר בסה"כ ברעמים. מבחינתו יש סכנה ברורה ומיידית לחייו, והוא צריך לעשות כל שביכולתו כדי להינצל. יש מספר שיטות כדי לנסות ולעזור לכלבנו. הראשונה מתאימה ל"מתחבאים": יש לוודא שלכלב יש מקום בטוח, רצוי קטן, חשוך ושקט שם הוא יכול להתכרבל עד שוך הסערה. מקומות כאלו יכולים להיות מתחת למיטה או שולחן, חדר השירותים, ארגז גדול וכו'. אפשר לשים שם שמיכה ולהניח לכלב לנפשו. שיטה אחרת נקראת "דה-סנסיטיזציה" – מדובר בשיטה של טיפול התנהגותי שמטרתה להרגיל את הכלב בהדרגה לקולות המפחידים עד שיפסיק לפחד מהם. יש להשמיע את הקולות המעוררים חרדה בווליום נמוך באופן תכוף, ולעודד את הכלב בחטיפים ובמילה טובה כאשר אינו מראה פחד. בהדרגה (משך שבועות מספר) יש להגביר את הווליום, עד שמגיעים לרמה שגם קולות רמים אינם מעוררים את הפחד. החלופה השלישית הינה תרופות הרגעה שניתנות ע"י הוטרינר. בכל מקרה, אין לכעוס על הכלב הפוחד, וגם אין לנחמו בחיבוקים או מזון (כך הוא יגלה שהוא מקבל תגמול על התנהגותו החרדה, ובוודאי שלא יהיה לו אינטרס להפסיק אותה...). בבית שבו יש כלב עם רמת חרדה גבוהה, יש להקפיד שכל החלונות והדלתות יהיו נעולים היטב, פן הכלב יצליח לברוח. עם כלב הסובל מחרדה יש לטייל אך ורק כשהוא קשור ברצועה. גם הכלב המאולף ביותר כשהוא בהתקף חרדה, ינסה לברוח, ועלול להידרס או לא למצוא את הדרך הביתה.

טפילים? בחורף?
כן כן, אנחנו בכל זאת במזרח התיכון והחורף פה משופע בימי שמש חמימים. הטמפרטורות היחסית גבוהות של החורף הישראלי מאפשרות למרבית הטפילים לשרוד ואף לשגשג. לכן אין להזניח את הטיפול הרוטיני נגד פרעושים וקרציות גם בתקופת החורף.

לסיכום – עם קצת מאמץ מצידנו, נוכל להבטיח שלכלבנו האהוב יהיה חורף נעים ויבש ככל האפשר!